ביום ראשון הקרוב נציין את יום ירושלים, 52 שנה מאז שחרור הכותל, אך במקום “שחרור” באים בכותל לידי ביטוי הקונפליקטים העמוקים והמורכבים בחברה הישראלית. הכותל הוא מיקרוקוסמוס של מאבק מתמשך בין דמוקרטיה ופלורליזם ובין אוטוקרטיה וכפייה דתית.
ח”כ אביגדור ליברמן סימן השבוע את מתווה הכותל כחוויה מכוננת שלו בקואליציה של בנימין נתניהו עם המפלגות החרדיות. הוא תיאר כיצד ראש הממשלה נתניהו, שהביא לאישור מתווה הכותל, הפנה עורף לתהליך והביא להקפאת המתווה בגלל מחאת הסיעות החרדיות. הבגידה של ראש הממשלה בשותפים למשא ומתן בנושא הכותל היא חוויה מכוננת גם עבורנו נשות הכותל. אנו ממשיכות במאבק שלנו לשחרור הכותל, מפוכחות, מנוסות ומחויבות יותר מאי פעם לפתרון שיאפשר לכולנו להיות עם חופשי בארצנו, כולל בכותל.
תמונת המצב הפוליטית כרגע היא שזהו קונפליקט מתעצם. נכון לכתיבת שורות אלה, נתניהו טרם הצליח ליישב בין הדרישות הסותרות של המפלגות בנושאים הקשורים לדת ומדינה. הכותל הוא אחד הנושאים המשמעותיים על הפרק לצד גיור, שמירת השבת וחוק הגיוס. בפני נתניהו עומדות אפשרויות מועטות: ממשלה צרה על כרעי תרנגולת או הליכה לבחירות חוזרות.
על פי פרסומים בתקשורת, מסמך הדרישות של איחוד מפלגות הימין בהובלת ח”כ בצלאל סמוטריץ’ כולל 19 סעיפים הנוגעים לנושאי דת ומדינה. חלקם נעשו במסגרת תיאום בינם לבין חברי הסיעות החרדיות. החידוש בתמונה הזאת הוא שנוצר כאן גוש אחד מלוכד של הימין הדתי עם החרדים נגד דרישותיו של יו”ר ישראל ביתנו ליברמן.
אחת הדרישות במסמך היא לחוקק את חוק הכותל, שיעגן בחקיקה את מעמדה של הרבנות הראשית כמי שתקבע את הסדרי התפילה בכותל לכל אורכו, כולל במתחם “עזרת ישראל” השוויוני. חוק כזה מבטל כל אפשרות עתידית של פשרה על פי מתווה הכותל. החוק ימנע גישה לכותל מכל מי שרוצה להתפלל בדרך שאינה חרדית, בהם אנחנו, נשות הכותל, וגם רפורמים, קונסרבטיבים וכלל הציבור בישראל והתפוצות. לצערנו, מצב כזה לא יותיר לנו ברירה אלא להפר את החוק.
ההשתלטות החרד”לית על הכותל יד ביד עם החרדים היא סמלית לתהליך שעובר על החברה הישראלית בשנים האחרונות. במקום להפנים שהנושאים הללו, ובהם הכותל, דורשים פתרונות פלורליסטיים ויצירתיים, ממשיכים לקדם כוחניות מגזרית שמעודדת הדתה, כפייה והדרת נשים. לכן המאבק הזה הוא לא רק שלנו, אלא של כלל הציבור נגד הכפייה שמערערת את היסוד הדמוקרטי של החברה. אם רוצים לכונן פה ממשלה יציבה, צריך להפסיק לחשוב על פוליטיקה מגזרית ולראות את הכותל בהיבט היסטורי וגיאוגרפי הרבה יותר רחב. לאפשר לכל יהודי/יה להרגיש בבית – בכותל ובמדינה כאחד.
הכותבת היא יו"ר הנהלת נשות הכותל