איך היית/ה מרגיש/ה אם היו לוקחים לך את השליטה על גידול הילדים, או את היכולת לנהל את הפעילות הכספית שלך ובמקום זה נותנים לאדם חיצוני שלא חושב כמוך לקבל את כל ההחלטות? ומה אם בנוסף לתחושת חוסר האונים הזו היה מתברר שאותו אדם מנהל את עניינייך באופן בלתי הוגן ואפילו פוגע באינטרסים ובזכויות שלך?
לא נעים, נכון? היית נאבקות לקבל חזרה את השליטה על הדברים היקרים והחשובים לך ובצדק.
בערב חג שני של פסח, התברר שהרב הממונה על הכותל המערבי, הרב שמואל רבינוביץ שוב ניצל לרעה את סמכויותיו והפעם אישר לעבריין מין מורשע, הרב ברלנד להיכנס עם רכבו ממש לתוך עזרת הגברים. זאת בזמן שכבר שנים הוא מנהל מלחמה עיקשת למנוע מנשים להתפלל בקול רם עם ספר תורה בעזרת הנשים.
האם נכון להלין על הרב רבינויץ כאשר הממשלה נתנה לאדם שמייצג מגזר קטן ובעל התנהלות בעייתית סמכויות (כמעט) בלתי מוגבלות באתר הקדוש ביותר לעם היהודי? כמובן שכן. אבל ה”אשם” האמיתי הוא רוה”מ שעיוור לצרכים ולרצונות של הציבור הרחב.
לאחר שחזר בו ממתווה הכותל מציע רוה”מ לציבור בישראל פירורים עבשים ממה שאמור היה להיות להיות פתרון הגון והולם ל-30 שנות מאבק על צביון הכותל המערבי.
ראש הממשלה הבטיח להקים רחבה חדשה בקשת רובינסון, רחבה בעלת נראות מכובדת, ניהול של התנועות הפלורליסטיות יחד עם נשות הכותל ותקציבי מדינה. אלא שהלחץ החרדי גרם לו להתקפל מהבטחותיו וכעת הוא מנסה לגרום לנו להתפשר בנוסף על ההתפשרות שכבר התפשרנו. איך? נראות – לא נקבל (שוב ממשלת ישראל מאפשרת הדרת נשים ודחיקתן לאחורי האוטובוס), שותפות בניהול האתר – לא תהיו שותפות (רק לחרדים מותר לנהל את האתר ) ומה כן? ריפוד חדש בחלק האחורי של אוטובוס המהדרין לשם נשים מודרות.
למנהיגים שלנו עיוורון היסטורי, הם מביטים ומכוונים רק לעתיד שהם רוצים לראות ואינם מעוניינים או מסוגלים ללמוד מהעבר. כילדה, הייתי עדה לשינויים שחלו בכותל המערבי מאז 1967. ראיתי איך העבירו את השליטה בכותל לקומץ של קיצונים. אני זוכרת שהמחיצה הייתה בגובה הרגלים, שאמא יכלה לראות את הבן שלה עולה לתורה. זוכרת שלא רדפו אחרי המתפללות לכסות כתפיים מרפקים וברכיים. והכי חשוב, אני זוכרת שפעם לכולם/ן הייתה תחושה של אושר, וקדושה וחירות כאשר הגענו להתפלל באתר הקדוש לכולנו.
ומה היה? המצב רק מתדרדר. ארגונים חרדים קיצונים (ליב”ה, הרבנות הראשית, הקרן למורשת הכותל ועוד) נאבקים בחירוף נפש לקבל שליטה על העזרה החדשה. בצדק מבחינתם, כי אם יתנו את הניהול של העזרה החדשה והשוויונית לארגונים הפלורליסטים, איך יוכלו להחיל גם שם דרישות חדשות ומשפילות בשם “הדת” וכבוד הציבור? (הדת שלהם, הכבוד שלהם). אם הם יקבלו את ניהול המקום בעוד כמה שנים אנו נמצא שם מחיצה אטומה, עברייני מין עם פריבילגיות, מכוניות פרארי והשתקת נשים.
האם לא נלמד משגיאות העבר? האם נוותר על ניהול העזרה החדשה בכותל לאותם ארגונים נגדם אנו נאבקות כבר שלושים שנה?
שבוע הבא נחגוג ברוב הוד והדר. לאחר 7 שבועות של ציפייה נגיע אל חג מתן תורה. במעמד קבלת התורה כרתנו ברית עם הקב”ה. בני-ישראל קיבלו על עצמם עול מצוות. זמנים השתנו ולאורך ההיסטוריה מי שפירש את המצוות היו חכמינו, גברים. לאור השינויים של הדורות האחרונים, בו נשים דורשות לקחת חלק אקטיבי ביהדות שלהן, אני חושבת שהגיע הזמן לכרות ברית חדשה.
מדובר בברית בין נשים וגברים כאחד יוכלו לקחת חלק ביהדות שלהן/ם. כולן/ם ירגישו בנוח וחלק בדת, ירצו ליטול חלק בתורה השייכת לכולנו
