"למה הבאתם אותנו אל המדבר הזה למות שם? ולמה העליתנו ממצרים להביא אותנו אל המקום הרע הזה? – אלה שתי השאלות ששואלים בני ישראל כשהם מגיעים אל מדבר צין ואין מים אחרי שמרים מתה", מספרת אביגיל אנטמן, חברת הנהלת נשות הכותל בבואה לדון בפרשת השבוע – פרשת חקת.
אנטמן ממשיכה ומציינת כי "משה ואהרון פונים אל ה' המצווה עליהם "ודברתם אל הסלע לעיניהם והוצאת להם מים מן הסלע". משה לוקח את המטה ומכה בסלע במקום לדבר אליו. העונש שמקבלים משה ואהרון הוא "לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם" משה ואהרון ימותו במדבר. השאלות של בני ישראל נולדו מתוך ייאוש, והייאוש הזה יחלחל ובעקבותיו יענשו משה ואהרון ולא יוכלו להיכנס אל הארץ".
"השיר 'גן נעול' של רחל הוא שיר המתאר את חוסר היכולת למפגש עם הזולת, עם האהוב", מוסיפה אנטמן. "רחל מדמה את האהוב ל'גן נעול' היא שואלת: מי אתה? מדוע ידי לא פוגשת את ידך? מדוע עיניך לא פוגשות את עיני?
בשורות האחרונות של השיר רחל מתארת התלבטות האם לוותר על המפגש 'האלך לי' או להיאבק 'אכה בסלע'. רחל לא מכריעה בשאלה השיר מסתיים בסימן שאלה. רחל רומזת לסיפור 'מי מריבה' בשימוש במילים 'אכה בסלע'. היא יוצרת אנלוגיה בין האהוב, הארץ והגן הנעול. היא מדמה את העמידה מול האהוב הלא מושג לעמידה מול הארץ המובטחת, מול הגן הנעול. היא שואלת האם לוותר על הרצון להכנס – 'האלך לי ?' או להיאבק – 'אכה בסלע'.
מחיר המאבק הוא כואב משה ואהרון לא יוכלו להכנס אל הארץ המובטחת אל הגן הנעול. אני שואלת את עצמי האם ללכת? לוותר? או להיאבק?".
גַּן נָעוּל / רחל
מִי אַתָּה? מַדּוּעַ יָד מוּשֶׁטֶת
לֹא פּוֹגֶשֶׁת יַד אָחוֹת?
וְעֵינַיִם אַךְ תַּמְתֵּנָּה רֶגַע
וְהִנֵּה שָׁפְלוּ כְּבָר נְבוֹכוֹת.
גַּן נָעוּל. לֹא שְׁבִיל אֵלָיו, לֹא דֶרֶךְ.
גַּן נָעוּל – אָדָם.
הַאֵלֵךְ לִי? אוֹ אַכֶּה בַּסֶּלַע
עַד זוֹב דָּם?