"דברי בשקט". מדד הקול שלנו במרחב הציבורי
"מרכז שוות" – לקידום נשים בזירה הציבורית, פרסם כמידי שנה את "המדד המגדרי" אשר בוחן את מצב אי השוויון בין גברים ונשים בתחומי החיים השונים בישראל. המדד מפרסם תמונה רחבה וחשובה על הפערים ברמת ההשתכרות, בעוצמה הכלכלית, בפוליטיקה, בתפקידים בכירים במשק ובתקשורת, אלימות במשפחה, בריאות, השכלה ועוד. כל שנה המרכז מוסיף עוד תחומים ובכך מרחיב את הבסיס להבנת הפערים ואולי למציאת פתרונות לצמצומם.
בדיון על המדד בכנסת שנכחתי בו בשבוע שעבר, שאלתי את עצמי מדוע אין מדד לזכויותיהם הדתיות של נשים – חופש דת והחופש מדת? מדוע לא הוצגו מדדים לגבי הדרת נשים? ומה המקום של המאבק של נשות הכותל במשך שלושה עשורים על הזכות להתפלל בקול ולקרא בספר התורה בעזרת הנשים בדיון?
המאמץ להשתיק את הקול שלנו בתפילה תוך שימוש ברטוריקה "דתית" (לכאורה) היא אותה תופעה של הדרת נשים שאנחנו רואות יותר ויותר במרחב הציבורי. הפרמטר היחיד במדד שיכול להתקשר להשתקה זו היא השוואה של נתונים מהמצעד השנתי של גלגל"צ מ 2004 ועד היום שבדק כמה שירים בביצוע נשים וכמה בביצוע גברים.
התמונה העגומה מראה תופעה הולכת וגוברת של השתקת קולן של נשים. אם ב 2004 מספר השירים בביצוע גברים ונשים שהושמעו בגלגל"צ היה כמעט 50%-50% , הרי שהיום יש רוב מוחלט לזמרים 87.5% גברים לעומת 12.5% נשים. אלה נתונים חמורים אך שקופים לציבור הישראלי, באקלים הולך וגובר של הדתה סמויה וגם גלויה של הספירה הציבורית. כמה מכן שמתן לב בכלל שאנחנו שומעות יותר גברים מנשים ברדיו?
אנו עדות לכך שיותר ויותר אירועים ציבוריים מתקיימים ללא נשים ששרות או מדברות ואפילו עומדות על הבמה. אנחנו הופכות להיות יותר ויותר שקופות ומודרות- והתחושה היא של אימה דיסטופית, במציאות החותרת לאי קיומנו במרחב הציבורי, התאיינות, התבטלות והשתקה של קולנו.
בעיתונים "דתיים" לא מעלים תמונות של נשים – לציבור שקורא בהם, נשים לא קיימות במרחב. רדיו "קול ברמה" נקנס השנה ע"י בית המשפט העליון על כך שסירב להעלות נשים לשידור. השופטת גילה כנפי שטייניץ, קיבלה את התביעה הייצוגית בנושא וקבעה שהמדיניות של תחנת השידור "מהווה אפליה פסולה שפוגעת בציבור הנשים בכללותו ומעבירה מסר שלילי באשר למעמדן של נשים בחברה" .
אנחנו חייבות לפקוח עיניים ולהיאבק נגד הניסיון לבטל את קולנו וקיומנו במרחב הציבורי, תופעה אשר מובילה לנסיגה קשה בכל ההישגים הפמיניסטיים שלנו בעשורים האחרונים .
המדד המגדרי היא יוזמה חדשנית ומרתקת וכלי חשוב להטמעת חשיבה מגדרית לקידום שוויון, מה גם שהמדד מגיע עם המלצות לכיווני פעולה ומדיניות. אם מדד המגדר יוסיף פרמטרים נוספים של השתקה והדרה (בכותל ובמקומות אחרים) הוא יציג תמונה מלאה יותר ולצערי מפחידה יותר של נשים בחברה הישראלית ואת הנסיגה והכרסום אותם מובילים כוחות ואינטרסים מיזוגיניים באצטלה של דת.
הכניעה לתכתיבים המדירים נשים מהמרחב הציבורי, מתוך רצון ליברלי לא לפגוע בציבור החרדי – פוגעת באופן אנוש בנו, בילדות ובנכדות שלנו.