הודעה לעיתונות 25 אפריל, 2013
ניצחון נוסף לנשות הכותל
בית המשפט המחוזי בירושלים דחה הבוקר את ערר משטרת ישראל
וחיזק את החלטת בית משפט השלום, לשחרר את חמש נשות הכותל ללא תנאים מגבילים
בנימוקים להחלטה קובע השופט משה סובל תקדימים מהפכניים
ענת הופמן, יו"ר נשות הכותל, "זהו יום חג, יום של שחרור הכותל מחדש, שחרור המביא איתו בשורות של שוויון, פלורליזם ורב-גוניות.
מדובר בהחלטה מהפכנית, המאפשרת ביטוי ליותר מצורת תפילה אחת וכוללת תקדימים שישנו סדרי עולם".
בית המשפט המחוזי בירושלים דחה הבוקר את ערר משטרת ישראל על החלטת בית משפט השלום מה- 11 באפריל, לשחרר את חמש נשות הכותל ללא תנאים מגבילים. בכך אישר את החלטת בית משפט השלום, שדחתה את בקשת המשטרה למנוע מהמתפללות כניסה לרחבת הכותל המערבי בשלושת ראשי החודש הבאים.
בהחלטה שניתנה אמש על ידי השופט משה סובל, התייחסות מפורטת לגלגולי מאבק נשות הכותל, לקביעותיו של בג"צ ולפרשנות הראויה שיש לתת למונחי החוק ולבג"צים.
בנימוקים להחלטה מדייק השופט את הפרשנות לבג"צ ולחוק המקומות הקדושים, וקובע תקדימים חשובים, המפורטים להלן:
לעניין קיום חשד סביר לעבירה מצד נשות הכותל
בית המשפט קובע כי בג"צ מעולם לא התכוון לקבוע צו שיכול להקים אחריות פלילית, שכן הוא מעולם לא קבע איסור תפילה בכותל על-ידי נשות הכותל.
לפיכך קובע השופט כי לא קיים חשד סביר להתקיימות עבירה של "הפרת הוראה חוקית" בכך שנשות הכותל הפרו את פסיקת בית המשפט העליון בדנג"צ 4128/00.
לעניין קשת רובינסון
לעניין התפילה בקשת רובינסון קבע השופט סובל כי בג"צ מעולם לא קבע הוראה חוקית האוסרת על נשות הכותל – ובוודאי לא באיסור פלילי – להתפלל בעזרת הנשים בכותל.
ולכן, בהעדר קביעה שיפוטית, שאכן המדינה קיימה את הוראות בג"ץ והכשירה את קשת רובינזון "כיאות וכנדרש", לא ניתן לראות בפסק הדין של בג"צ צו שמחייב ברמה הפלילית את נשות הכותל.
לעניין עריכת טקס דתי שלא על פי מנהג המקום
נקבע שאין חשד סביר שהחשודות עברו עבירה לפי תקנות השמירה על המקומות הקדושים ליהודים, של עריכת טקס דתי שלא על פי מנהג המקום. השופט קובע כי בפסקי הדין שעסקו בנשות הכותל נקבע שלמונח "מנהג המקום" יש להעניק פרשנות לאומית ופלורליסטית, שאינה אורתודוכסית דווקא. לכן לא ניתן לומר שהחשודות הפרו את מנהג המקום.
לעניין הסכנה לשלום הציבור
השופט קובע שגם אם קיים חשד סביר לכך שנשות הכותל שעוכבו על ידי המשטרה עברו עבירה של "התנהגות במקום ציבורי העלולה להביא להפרת השלום", אין כל בסיס לטענה שהן עלולות לסכן את שלום הציבור. נשות הכותל לא סיכנו את בטחון הציבור, וממילא לא ניתן לטעון זאת בשעה שאין כל חשד שננקטה אלימות פיזית או מילולית מצידן.
עצם החשש להתלהטות הרוחות באופן הפוגע בסדר הציבורי או בשלום הציבור, מבלי שיש כל טענה שהתנהגות החשודות היא שגורמת לכך, אינה מקימה יסוד סביר לחשוב שהן אלה המסכנות את שלום הציבור.
ולסיכום קובע השופט כי לא התקיימה עילת מעצר כנגד נשות הכותל שעוכבו, ולכן גם אין סמכות להיל עליהן מגבלות בשחרור כפי שביקשה המשטרה.
עורכי הדין דוד ברהום ועינת הורביץ, שייצגו את נשות הכותל בדיון, התייחסו להחלטה.
עו"ד דוד ברהום: "העובדה שבית המשפט המחוזי אימץ את דעתו של בית משפט השלום הינה בעלת ערך רב, שכן מדובר בשינוי במציאות המשפטית שישפיע ישירות על קולת ביצוע מעצרים עתידיים של נשות הכותל. אין ספק שההחלטה זועקת וקוראת לרשויות להפוך על פיה את גישתן המהותית ביחס לתפילת נשות הכותל".
עו"ד עינת הורביץ: "הקביעה המשמעותית ביותר של בית המשפט היא שעצם התפילה של נשות הכותל בעזרת הנשים בכותל המערבי אינה מהווה הפרה של "מנהג המקום", ולפיכך אינה מעלה חשד סביר לעבירה על תקנות המקומות הקדושים ליהודים. בית המשפט פוסל למעשה את מדיניות העיכובים והמעצרים של המשטרה. יש לקוות שכעת תתעשת הממשלה ותקבע מדיניות סובלנית שתגשים את זכות נשות הכותל לחופש דת.
ענת הופמן, יו"ר נשות הכותל, "זהו יום חג, יום של שחרור הכותל מחדש, שחרור המביא איתו בשורות של שוויון, פלורליזם ורב-גוניות. מדובר בהחלטה מהפכנית, המאפשרת ביטוי ליותר מצורת תפילה אחת וכוללת תקדימים שישנו סדרי עולם".
לפרטים וראיונות: אושרת בן שמשון, 0522-631444